מודעות

סלט עדשים שחורות

    בישול הוא לא פחות מאמנות בעיניי. הוא דרך חיים ותפיסת עולם. הסתובבתי בעולם וביקרתי בהרבה מטבחים, החל ממסעדות עטורות בכוכבי מישלן ועד לדוכן האוכל הנידח ביותר בעולם השלישי. אבל המקרה שארע לי לפני שנה וחצי, כאן בישראל, עיצב במידה רבה את תפיסת הבישול והשירות במסעדה שפתחתי לפני שנה.

     

    זה קרה כאשר אני ובת זוגתי הלכנו לאכול ארוחת בוקר מאוחרת במסעדה מוכרת מאוד במרכז הארץ. הזמנו לכל אחד מאיתנו ארוחת בוקר מפוארת, אך הייתה לנו בקשה שנראתה לנו טריוויאלית, כזו שאינה דורשת הערכות מיוחדת: ביקשנו להחליף את העין הנוזלית שמצוינת בתפריט ארוחת הבוקר לחביתה עשויה היטב. זה לא שביקשנו להוסיף משהו חדש לארוחה כמו למשל סלט עדשים שחורות, ביקשנו שאת הביצה שגם כך מגיעה לנו בארוחת הבוקר יבשלו באופן מעט שונה.

     לא ידענו איזו תגובת שרשרת וזעזוע גרמנו.

     

    זה התחיל בכך שהמלצרית החמודה אמרה שהיא הולכת לבדוק במטבח אם זה אפשרי. לאחר שביררה חזרה ואמרה שניתן להחליף את העין הנוזלית אך ורק בביצה מקושקשת. ביקשנו ממנה לעשות עוד ניסיון במטבח לטובת החביתה והיא הסכימה.

     

    עברו 5 דקות ואז הגיע אלינו מנהל המשמרת כשהוא מנסה לשכנע אותנו שאי אפשר להוציא את ארוחת הבוקר עם חביתה ועלינו לבחור בין עין נוזלית לבין מקושקשת. "אלו הם נהלי הרשת" אמר "ואי אפשר לשנות". ביקשנו ממנהל המשמרת לתת עוד ניסיון, להפעיל את קסמיו וסמכותו ולנסות לעזור לנו בבקשה "המטורפת" שלנו.

    עברו עוד 5-7 דקות וראינו את מנהל המשמרת מדבר בטלפון. הצלחנו לשמוע אותו מנסה לתפוס את מנהל האזור של הרשת, כדי לקבל אישור לחביתה. כאשר סיים את שיחת הטלפון ביקש שנמתין עוד קצת כי מנהל האזור שלו צריך לדבר עם מנהל הרשת ולקבל ממנו אישור.

    המומים ורעבים חיכינו לאישור מנהל הרשת והיה לנו מאוד קשה למצוא את המילים לתאר את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. מותר לציין שבארוחות בוקר אחרות מציעה אותה מסעדה חביתות, אולם על הארוחות שאנחנו הזמנו חלה חובה עליונה, כנראה, להגישן אך ורק עם עין נוזלית (או מקושקשת).

     

    לאחר שמנהל הרשת אותר, חזר מנהל המשמרת ועיניו הטרוטות הסגירו את העובדה שלא הצליח לשנות את ההחלטה. הוא המשיך בנסיונותיו לשכנע אותנו לקבל את המנה כפי שהיא רשומה והסביר שהוא היה שמח לתת לנו את מבוקשינו אך לרשת סטנדרטים מחמירים שאפילו למנהל האזור אין זכות לערער.

    כאשר הלחמניות והשתייה החלו לזרום לשולחן על ידי המלצרים, ביקשנו לעצור את ההזמנה עד שנדע סופית אם נוכל לקבל את החביתה שלנו.

    כאשר מנהל המשמרת ראה את הנכונות שלנו לעזוב את המסעדה לפתע כל הטון השתנה. הוא אמר שהוא הולך לברר במטבח אם ניתן לשנות את ההזמנה בפעם ה-20 ולמרבה ההפתעה חזר עם תשובה חיובית.

     

    חיכינו לארוחת הבוקר הזו יותר משעה לאחר דיונים מגוחכים אודות חביתות, ביצי עין ומקושקשת והערב התחיל לרדת. באותו יום הבטחתי לעצמי שדברים כאלו בחיים, אבל בחיים, לא יתרחשו במסעדה הצמחונית שאקים, ושתמיד אהיה פתוח לתחליפים שמבקשים הלקוחות שלי. 

    היום, בתפריט שלי ניתן למצוא למשל, סלט עדשים שחורות, אבל אם הלקוח מעדיף עדשים כתומות, אז הוא יקבל.  אם הוא רוצה סלט קוסקוס, חומוס ורימונים ללא רימונים, הוא יקבל את הסלט שלו ללא רימונים ואציע לו מגוון תחליפים ואם הוא רוצה פלאפל אורז עם טחינה ללא טחינה, הוא יקבל.

    ואם גם לכם זה עשה חשק, הנה מתכון מעולה להכנת סלט עדשים שחורות


נסו גם: